ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ב · קטע א׳

"אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, יְהוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח, אַתָּה הוּא קדֶם שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם וְאַתָּה הוּא לְאַחַר שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, כִּי אַתָּה לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְכָל הַזְּמַן כֻּלּוֹ מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלְךָ אֲפִלּוּ כְּהֶרֶף עַיִן רַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתֵן לִי דַעַת וְשֵׂכֶל אֲמִתִּי וְשָׁלֵם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָצֵאת מִתַּחַת הַזְּמַן, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג שֶׁכָּל הַזְּמַן אֵינוֹ כְלוּם, "כִּי הַכּל הָבֶל", וְיָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר, וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל, לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל וְדַעַת אֲמִתִּי, רַק כָּל הַזְּמַן הוּא מֵהֶעְדֵּר הַדַּעַת, אֲשֶׁר בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת אַתָּה מַעֲלִים הַדַּעַת מִבְּנֵי אָדָם כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַזְּמַן, וְהַכּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, אֲבָל בֶּאֱמֶת בַּדַּעַת הָאֲמִתִּי אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל זַכֵּנוּ לְקַשֵּׁר עַצְמֵנוּ וּלְהִכָּלֵל בֶּאֱמֶת בְּהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת לְהִכָּלֵל בְּדַעְתָּם הַשָּׁלֵם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְיָצְאוּ מֵהַזְּמַן לְגַמְרֵי, וְנִצְּלוּ בִּשְׁלֵמוּת מִכָּל הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הַנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַזְּמַן זַכֵּנוּ לֵילֵךְ בְּעִקְבוֹתֵיהֶם וְלִדְרךְ בִּנְתִיבוֹתֵיהֶם וּלְקַיֵּם עֵצוֹתֵיהֶם, לְבַל נִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם תַּחַת הַזְּמַן שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַתַּאֲוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְאַל יְבַהֲלוּנוּ פִּגְעֵי הַזְּמַן כְּלָל, רַק נִזְכֶּה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה לְהַזְכִּיר עַצְמֵנוּ בְּבִטּוּל הַזְּמַן, שֶׁבֶּאֱמֶת הַזְּמַן בָּטֵל וּמְבֻטָּל, וּלְקַשֵּׁר עַצְמֵנוּ בְּכָל עֵת בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁשָּׁם נִתְבַּטְּלִים כָּל הַתַּאֲוֹת וְהַמִּדּוֹת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים הַבָּאִים כֻּלָּם מִפִּגְעֵי הַזְּמַן.