ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ג · קטע י״ב

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ שֶׁיִּתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בָּעוֹלָם עַל יָדֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים אֲדוֹן כּל יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, אַתָּה יוֹדֵעַ "אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ" עַתָּה בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה, וְאֵיךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נִתְעַרְבֵּב וְנִתְבַּלְבֵּל הָעוֹלָם עַתָּה מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ כִּי כָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים פְּאֵרֵי הַדּוֹרוֹת נִסְתַּלְּקוּ בְיָמֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ גּדֶל עצֶם מַעֲלָתָם וְתָקְפָּם וּקְדֻשָּׁתָם אֲשֶׁר שִׁמְךָ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמָם, וְכָל מַה שֶּׁנִּגְדַּל שְׁמָם בְּיוֹתֵר נִגְדַּל שִׁמְךָ בְּיוֹתֵר, וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נִסְתַּלְּקוּ קדֶם הַזְּמַן, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה וּמִגּדֶל עֲכִירַת דַּעְתֵּנוּ אֵין מִי שֶׁיֵּדַע כְּאֵב צָרָה וְצוּקָה הַזּאת, עַד הֵיכָן הַדָּבָר מַגִּיעַ, עַד הֵיכָן שָׁלְטָה הַמַּכָּה הַגְּדוֹלָה הַזּאת, מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת כָּאֵלּוּ הַפְלֵא וָפֶלֶא, מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כְּתוּבָה בַּתּוֹרָה זוֹ מִיתַת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר נִסְתַּלְּקוּ בְּדוֹרוֹתֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ וּבַחֲטָאֵינוּ וּבִפְשָׁעֵינוּ, אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי לָנוּ מַה שֶּׁאִבַּדְנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, חֲבָל עַל דְּאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין, "הַצַּדִּיק אָבָד, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב, וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין, כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק".