ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ג · קטע ד׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חֲמל וְרַחֵם עַל הַדְּמָעוֹת וְהַבְּכִיּוֹת שֶׁל רָחֵל אִמֵּנוּ שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִיא בּוֹכָה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ עַל גּדֶל צַעֲרֵנוּ וְצָרוֹת נַפְשֵׁנוּ, "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחָן אֲבִיהֶם וּמֵאַרְצָם יָצָאוּ "בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ, אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אוֹהֲבֶיהָ" כִּי כָּל רֵעֶיהָ שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר נִסְתַּלְּקוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עַד אֲשֶׁר נִשְׁאַרְנוּ כַּתּרֶן בְּראשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה "יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב אִמּוֹתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת", וְאֵין לָנוּ מְנַחֵם