ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ד · קטע י״א

וּתְזַכֵּנוּ אוֹתִי וְאֶת זַרְעִי וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּצְאוּ מֵאִתָּנוּ דוֹרוֹת רַבִּים, וְיִתְרַבּוּ עַמְּךָ "יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר" מֵרב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתָגֵן בַּעֲדֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ שֶׁיִהְיֶה זִוּוּגֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה וְתִהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה הִתְעוֹרְרוּת זִוּוּגֵנוּ מֵאַהֲבוֹת רָעוֹת מֵאַהֲבוֹת הַנְּפוּלִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק כָּל הִתְעוֹרְרוּת זִוּוּגֵנוּ יִהְיֶה נִמְשָׁךְ מֵהַשְׁפָּעַת הַנּעַם הָעֶלְיוֹן, מֵהָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה הַנִּמְשֶׁכֶת מִשָּׁם עַל יְדֵי הַכְּלִי שֶׁל צְדָקָה וְיִהְיֶה זִוּוּגֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבִצְנִיעוּת גָּדוֹל, בַּעֲנָוָה בְּאֵימָה בְּיִרְאָה בְּרֶתֶת וְזִיעַ וְלֹא נְכַוֵּן בִּשְׁבִיל הֲנָאַת גּוּפֵנוּ כְּלָל, רַק כָּל כַּוָּנָתֵנוּ יִהְיֶה לְשִׁמְךָ וְלִכְבוֹדְךָ כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ, כְּדֵי לְהוֹלִיד בָּנִים חַיִּים וְקַיָּמִים לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתֶךָ, לְמַעַן יְגַדְּלוּ כְּבוֹדְךָ בָּעוֹלָם וְנִזְכֶּה שֶׁכָּל בָּנֵינוּ וְכָל דּוֹרוֹתֵינוּ יַעַסְקוּ בְּתוֹרָתְךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ, וְיַעֲשׂוּ רְצוֹנְךָ תָמִיד, וִיגַדְּלוּ וִיפַרְסְמוּ כְבוֹדְךָ בָּעוֹלָם, וְיַשְׁלִימוּ כַּוָנַת הַבְּרִיאָה אֲשֶׁר הָיְתָה רַק בִּשְׁבִיל זֶה, כְּדֵי לְגַלּוֹת כְּבוֹדְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְעַל יְדֵי כָל זֶה נִזְכֶּה לְמחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָאִים נעַם, וּלְתַקֵּן כָּל הַמּחִין שֶׁל חוּץ לְאֶרֶץ שֶׁנִּקְרָאִים חוֹבְלִים וְיֻכְלְלוּ הַמּחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ בְּתוֹךְ הַמּחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּאפֶן שֶׁיִּתְתַּקְּנוּ עַל יְדֵי זֶה, עַד שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַמּחִין בִּבְחִינוֹת מחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל בָּעוֹלָם