ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ד · קטע ד׳

זַכֵּנִי וְעָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה בְּחַיַּי לְתַקֵּן פְּגַם הַכָּבוֹד, אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי בִּכְבוֹדְךָ הַרְבֵּה מְאד עַל יְדֵי תַאֲוֹתַי הָרָעוֹת, אֲשֶׁר בָּאתִי עַל יָדָם לְכָל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, אֲשֶׁר עַל יְדֵי כָּל חֵטְא וְעָוֹן וּפְגָם פָּגַמְתִּי הַרְבֵּה בִּכְבוֹדְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה נִפְגַּם מחִי בִּבְחִינַת מחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, וְנִתְרַחַקְתִּי מִקְּדֻשַּׁת הַמּחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים.