ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ה · קטע י״ח

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית" אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁיִּהְיֶה עָלַי לְיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, בָּעֵת שֶׁאַתָּה עָתִיד לְהַחֲיוֹת מֵתִים, שֶׁאָז יִהְיֶה נִפְקַד הָאָדָם עַל כָּל מַעֲשָׂיו שֶׁעָשָׂה בָּזֶה הָעוֹלָם, דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן, הַכּל יִהְיֶה נִזְכַּר לוֹ אָז "כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִיא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע" וַאֲפִלּוּ אִם אֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, גַּם כֵּן אֲנִי צָרִיךְ רַחֲמִים רַבִּים וִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת לְיוֹם הַדִּין, לְפִי עצֶם רִבּוּי פְגָמַי וּפְשָׁעַי שֶׁפָּשַׁעְתִּי נֶגְדְּךָ עַד הֵנָּה, אֲבָל עֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק מִתְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְעַתָּה מָה אֶעֱשֶׂה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הוֹשִׁיעֵנִי נָא אָבִי מַלְכִּי וּקְדוֹשִׁי, יוֹצְרִי וּבוֹרְאִי וְעוֹשִׂי, וְתַקְּנֵנִי בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, בַּאֲשֶׁר אֲנִי שָׁם עַתָּה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְהִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת בְּכחַ וּגְבוּרָה וּזְרִיזוּת גָּדוֹל לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָקוּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים לְחַיֵּי עוֹלָם כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ, אֲשֶׁר כָּל כַּוָּנָתְךָ בִּבְרִיאָתֵנוּ הָיָה רַק כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְתַכְלִית הַזֶּה, לְחַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא