ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ז · קטע ד׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָרֵיהּ דְעָלְמָא כּלָּא, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, אַתָּה יוֹדֵעַ הָאֱמֶת, שֶׁכָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וּבְמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק בִּימֵי משֶׁה וּבִימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, וְכָל הַנִּסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ בִּימֵי חֲנוּכָּה וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר, עִקַּר הַנֵּס וְהַיְשׁוּעָה הוּא יְשׁוּעַת הַנֶּפֶשׁ כִּי עִקָּר הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה, שֶׁל כָּל צָרֵינוּ וְרוֹדְפֵינוּ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, הוּא רַק עַל אֲשֶׁר אָנוּ מַאֲמִינִים בְּךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, וּמִשְׁתּוֹקְקִים לֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וּלְקַיֵּם מִצְווֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, וּלְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אֲמִתַּת אֱמוּנַת אֱלָהוּתְךָ וְהַשְׁגָּחָתְךָ וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בָּעוֹלָם, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁבִיל זֶה לֹא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם וְעַל כֵּן עִקָּר הַנֵּס וְהַיְשׁוּעָה מִכָּל הַצָּרוֹת הוּא מַה שֶּׁאַתָּה מְקַנֵּא קִנְאָתְךָ וְאַתָּה עוֹשֶׂה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, כְּדֵי לְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת לְבַל יִתְבַּטְּלוּ מִן הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם כִּרְצוֹן הַשּׂוֹנְאִים וְהַכּוֹפְרִים יִמַּח שְׁמָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם מִסִּטְרָא דְהָמָן וַעֲמָלֵק יִמַּח שְׁמוֹ.