ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ז · קטע ט׳

מָלֵא רַחֲמִים, עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְקַיֵּם הַמִּצְוֹת שֶׁל פּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לִהְיוֹת נִזְהָרִים בֶּאֱמֶת מִמַּשֶּׁהוּ חָמֵץ בַּפֶּסַח, וּלְקַיֵּם כָּל הַמִּצְוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁל פֶּסַח בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה נוֹרָאָה וַעֲצוּמָה רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ עַתָּה לִפְעל בַּקָּשָׁתֵינוּ בְּרַחֲמִים אֶצְלְךָ, עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ עַל פִּי הַתּוֹרָה הַזּאת לָשׁוּב וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת, הוֹשִׁיעֵנוּ מִכּחַ קְדֻשַּׁת הַנֵּס וְהַיְשׁוּעָה הַנִּפְלָאָה שֶׁל פּוּרִים, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְהַפֵּךְ מֵעַתָּה מֵרַע לְטוֹב, וְנִזְכֶּה לָצֵאת מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל.