ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ד׳ · קטע כ״ב

וּתְרַחֵם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עַל כָּל הַנְּפָשׁוֹת מֵעַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר כְּבָר נָפְלוּ וְנִלְכְּדוּ בְרֶשֶׁת חָכְמַת הַטֶּבַע הָרָעָה וְהַמָּרָה מְאד, וְתוֹצִיאֵם מִשָּׁם לְשָׁלוֹם וְתָאִיר עֲלֵיהֶם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֶאָרַת הָרָצוֹן, וְיִתְוַדַּע לָהֶם הָאֱמֶת בְּמָקוֹם שֶׁהֵם שֶׁאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטִּבְעִי כְּלָל, רַק הַכּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנְךָ הַקָּדוֹשׁ לְבַד, וְיִפְרְחוּ מִמְּצוּדָתָם לְשָׁלוֹם וּמֵעַתָּה תְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל זַרְעֵנוּ, וְעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ כֻלָּנוּ שֶׁלּ א יִהְיֶה נִלְכָּד שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּחָכְמַת הַטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יאמַר נָא יִשְׂרָאֵל לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ, אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים בָּרוּךְ ה' שֶׁלּ א נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה' עשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ וַאֲנַחְנוּ ל א נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ".