ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ד׳ · קטע כ״ה

חוּס וַחֲמל נָא עָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לָבוֹא מְהֵרָה לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ "בְּצִדְקָתְךָ תַּצִּילֵנִי וּתְפַלְּטֵנִי, הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנִי, וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ, פִּי יְסַפֵּר צִדְקָתְךָ כָּל הַיּוֹם תְּשׁוּעָתֶךָ, כִּי ל א יָדַעְתִּי סְפרוֹת, אָבוֹא בִּגְבֻרוֹת ה' אֱל הִים, אַזְכִּיר צִדְקָתְךָ לְבַדֶּךָ, אֱל הִים לִמַּדְתַּנִי מִנְּעוּרָי, וְעַד הֵנָּה אַגִּיד נִפְלְאוֹתֶיךָ, וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה אֱל הִים אַל תַּעַזְבֵנִי, עַד אַגִּיד זְרוֹעֲךָ לְדוֹר לְכָל יָבוֹא גְּבוּרָתֶךָ וְצִדְקָתְךָ אֱל הִים עַד מָרוֹם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ גְּדוֹלוֹת, אֱל הִים מִי כָמוֹךָ אֲשֶׁר הִרְאִיתַנִי צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת, תָּשׁוּב תְּחַיֵּינִי, וּמִתְּהמוֹת הָאָרֶץ תָּשׁוּב תַּעֲלֵנִי, תֶּרֶב גְּדֻלָּתִי וְתִסּב תְּנַחֲמֵנִי, גַּם אֲנִי אוֹדְךָ בִּכְלִי נֶבֶל אֲמִתְּךָ אֱל הָי, אֲזַמְּרָה לְךָ בְּכִנּוֹר קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תְּרַנֵּנָה שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה לָּךְ, וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִיתָ, גַּם לְשׁוֹנִי כָּל הַיּוֹם תֶּהְגֶּה צִדְקָתֶךָ כִּי בשׁוּ כִּי חָפְרוּ מְבַקְשֵׁי רָעָתִי, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי"