ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ד׳ · קטע ג׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַמֵּץ וְחַזֵּק רִפְיוֹן יָדִי, חַזֵּק יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת תְּאַמֵּץ, זַכֵּנִי בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאַתְחִיל מֵעַתָּה בֶּאֱמֶת הַתְחָלָה גְמוּרָה, שֶׁאַתְחִיל מֵעַתָּה לִכְנס בַּעֲבוֹדָתְךָ מִיּוֹם אֶל יוֹם, וּלְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם וָיוֹם קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וְחָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת אֲמִתִּי וְכָל יוֹם וָיוֹם יָאִיר בְּיוֹתֵר בְּתוֹסְפוֹת אוֹר קְדֻשָּׁה מְרֻבָּה מִיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו וְתַעַזְרֵנִי לְהַתְחִיל לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה בְּכָל עֵת לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, כִּי הַתְחָלַת הַצְּדָקָה קָשָׁה וּכְבֵדָה עָלַי מְאד בְּיוֹתֵר, וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אֵיךְ לִזְכּוֹת לִצְדָקָה כָּרָאוּי, לְגדֶל רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת בְּלִי שִׁעוּר שֶׁיֵּשׁ לִי עַל זֶה, כִּי רָחַק מִמֶּנִּי צְדָקָה.