ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה מ״ב · קטע י״ב

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַשָּׂם פֶּה לָאִלֵּם, תֵּן לָנוּ פֶּה לָשׂוּחַ בְּתוֹרָתְךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ הָאֲמִתִּיּוֹת תָּמִיד, "לְמַעַן יֵדְעוּ דוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ יָקוּמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם" וְנִזְכֶּה לְהוֹדִיעַ לְבָנֵינוּ וְלִבְנֵי בָנֵינוּ וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹתָם אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יְהוָה וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ מִיּוֹם יְצִיאַת מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ" מָלֵא רַחֲמִים זַכֵּנוּ אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לְאוֹר הָעֵינַיִם הָאֲמִתִּיִּים, לְהִסְתַּכֵּל וְלִרְאוֹת הָאֱמֶת תָּמִיד, וְנַבִּיט וְנִרְאֶה נִפְלְאוֹת יְהוָה תָּמִיד בֶּאֱמֶת, גַּל עֵינַי וְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל וְנַבִּיט נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ, אֲשֶׁר גִּלִּיתָ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ נִפְלְאוֹת תּוֹרָתָם שֶׁגִּלּוּ בָּעוֹלָם וְעַל יְדֵי אוֹר הָעֵינַיִם יַעֲלוּ כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַתְּחִנּוֹת אֲשֶׁר אָנוּ מִתְפַּלְּלִים אֶל הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל יְדֵי זֶה תְּעוֹרֵר הַגְּאֻלָּה הַתְּלוּיָה בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי, וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה" וְעַל יְדֵי זֶה תְּבַטֵּל מֵאִתָּנוּ שְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁל יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע שֶׁנִּשְׁאַר לָנוּ מִנְּעוּרֵנוּ, אֲשֶׁר זֶה הַשְּׂאר וְהֶחָמֵץ שֶׁבַּלֵּב, הוּא הַמֵּסִית אֶת הָאָדָם לְהַרְהֵר אַחַר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבַּדּוֹר וְלוֹמַר זֶה נָאֶה וְזֶה לֹא נָאֶה וְעַל יְדֵי זֶה חָלַק לִבֵּנוּ, וְנֶעֶלְמוּ מֵאִתָּנוּ הַשִּׁבְעִים וּשְׁנַיִם צַדִּיקִים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים בְּבֵרוּר אֶחָד מֵהֶם רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַנְךָ וְתָסִיר וּתְבַעֵר וּתְבַטֵּל מֵאִתָּנוּ הַשְּׂאר וְהֶחָמֵץ שֶׁבַּלֵּב, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּכָל הַצַּדִּיקִים וְלִבְלִי לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶם כְּלָל, וְלֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּם חִלּוּק בֵּינֵיהֶם כְּלָל, רַק כֻּלָּם יִהְיוּ נָאִים וַאֲהוּבִים וִיקָרִים בְּעֵינֵינוּ מְאד מְאד וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה שֶׁיִּתְלַהֵב לִבֵּנוּ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּשַׁלְהוּבִין דִּרְחִימוּתָא וּמַיִם רַבִּים שֶׁהֵם אַהֲבוֹת וְיִרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת "לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ", וְעַל יְדֵי אַהֲבָה הַזּאת תְּכַסֶּה הַשְּׁכִינָה בִּכְנָפֶיהָ עַל דִּמְהוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ עֲלֵיהֶם זֶרַע מְרֵעִים שֶׁהֵם מֵי הַמַּבּוּל, וְתַעֲזר לִי שֶׁאֶתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמִי עַל רִבּוּי פְּשָׁעַי וַעֲוֹנוֹתַי הַגְּדוֹלִים, שֶׁפָּגַמְתִּי נֶגְדֶּךָ הַרְבֵּה עַד שֶׁאַרְגִּישׁ שֶׁנִּשְׁפָּכִין דָּמַי בְּקִרְבִּי מִגּדֶל הַצַּעַר וְהַבּוּשָׁה, עַד אֲשֶׁר הַשְּׁכִינָה תְּכַסֶּה בִּכְנָפֶיהָ אֶת דָּמַי הַנִּשְׁפָּכִין בְּאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה וְעַל יְדֵי זֶה יִתְכַּסּוּ פְּשָׁעַי מִמֵּילָא כִּי "עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה", וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לִי עַל כָּל חֲטָאַי וַעֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי בִּמְחִילָה גְּמוּרָה בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה הַזּאת.