ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה מ״ד · קטע ה׳

מָלֵא רַחֲמִים, מֵרב קִלְקוּלַי אֵינִי יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ בִּתְפִילָּה זאת הַרְבֵּה, אַף עַל פִּי שֶׁלּא יַסְפִּיקוּ כָל יְרִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְבָאֵר אֶפֶס קָצֶה מֵהַתְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּוִדּוּיִם וְהַפְצָרוֹת וּפִיּוּסִים וּתְפִלּוֹת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּעִנְיַן זֶה עַל הֶעָבַר וְעַל הַהוֶה וְעַל הֶעָתִיד, אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה כִּי דְבָרַי נִסְתַּתְּמִין אֲבָל עַל זֶה בָּאתִי לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כּל, חוֹמֵל דַּלִּים, טוֹב וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, שֶׁתְּרַחֵם עַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לִמְצא זִוּוּגָם, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמּוֹצְאִים הִיא מְנַגֶּדֶת אֵלָיו, וְאֵין לָהּ רָצוֹן אֵלָיו, וְאֵין שָׁלוֹם בְּבֵיתָם רַחֲמָנָא לִצְּלָן, (ובפרט פלוני בן פלוני...) רַחֵם עָלָיו וְעַל כָּל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הָעוֹסְקִים בְּתִקּוּנֵנוּ תָמִיד, אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת הַבְּרִית קדֶשׁ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו, רַחֵם עֲלֵיהֶם לְמַעֲנָם, וְתָשִׂים שָׁלוֹם בְּבֵיתָם, וְתַעֲזר לָהֶם וְתוֹשִׁיעֵם שֶׁיִּזְכּוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִמְצא זִוּוּגוֹ מְהֵרָה, זִוּוּגָם הֶהָגוּן לָהֶם מִן הַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת וְלא תִהְיֶה מְנַגֶּדֶת כְּנֶגְדּוֹ כְּלָל, רַק תַּהֲפךְ רְצוֹנָהּ לִרְצוֹן בַּעֲלָהּ, וְלא יִהְיֶה בֵּינֵיהֶם שׁוּם שִׂנְאָה וְשׁוּם שִׁנּוּי רָצוֹן כְּלָל, וְיָדוּרוּ בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב