ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה מ״ח · קטע ב׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָה אוֹמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמָה אֲסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים וּפְגָמִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַד אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ מֵהֶם כַּמָּה וְכַמָּה חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת וְאַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כָּל עֲבֵרָה וַעֲבֵרָה אֵיךְ נִגְרְרָה וְנִמְשְׁכָה מֵהָעֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה הַשַּׁיָּכָה אֵלֶיהָ, וְכֵן מֵעֲבֵרָה לַעֲבֵרָה הַסְּמוּכָה לָהּ, עַד אֲשֶׁר נַעֲשֵׂית חֲבִילָה שֶׁל עֲבֵרוֹת וּבַעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים חָזַרְתִּי וְעָשִׂיתִי מֵחָדָשׁ עֲבֵרָה שֶׁהִיא רִאשׁוֹנָה לַחֲבִילָה שְׁנִיָּה, כִּי עַל יָדָהּ חָזְרוּ וְנִמְשְׁכוּ וְנִגְרְרוּ כַּמָּה וְכַמָּה עֲבֵרוֹת, וַעֲבֵרוֹת מֵעֲבֵרוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַד שֶׁחָזְרָה וְנַעֲשֵׂית חֲבִילָה שְׁנִיָּה שֶׁל עֲבֵרוֹת וְכֵן עָשִׂיתִי כַּמָּה פְּעָמִים, עַד אֲשֶׁר "הִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צַוָּארִי" חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת אוֹי לִי וַי לִי, אוֹי מִי יַעֲצָר כּחַ לִזְכּר חֵלֶק אֶלֶף וּרְבָבָה מִמַּעֲשַׂי הָרָעִים וְיוּכַל לִחְיוֹת, אִם לא בְּדֶרֶךְ נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת וְעַתָּה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם מָה אֶעֱשֶׂה, אָבִי אָב הָרַחֲמָן מָה אֶפְעַל, לְהֵיכָן אֶפְנֶה, לְהֵיכָן אֲשׁוֹטֵט, לְהֵיכָן אֶבְרַח בַּמָּה אֶזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ פִּלְאֵי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַפְּשׁוּטִים עָלַי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה לְהִנָּצֵל וּלְהִשָּׁמֵר מִכָּל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִנָּצֵל וּלְהִשָּׁמֵר.