ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה מ״ט · קטע ו׳

וְשָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי מֵרִיב וּמַחֲלקוֹת, וֶהְיֵה בְעֶזְרִי שֶׁלּא יַזִּיק לִי הַמַּחֲלקֶת כְּלָל לא בְּרוּחָנִיּוּת וְלא בְּגַשְׁמִיּוּת, רַק אֶזְכֶּה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיּוֹדְעִים לְהַטּוֹת כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְלָדוּן אֶת הַכּל לְכַף זְכוּת אֲפִלּוּ אֶת הַחוֹלְקִים עֲלֵיהֶם, וּמַמְשִׁיכִים אַהֲבָה וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וּמַמְתִּיקִים כָּל מִינֵי מַחֲלקֶת וְעוֹשִׂים מֵהַמַּחֲלקֶת שְׁלוֹם בַּיִת, וּבוֹנִים מֵהֶם בָּתִּים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים עַד שֶׁנִּבְנִין מֵהֶם שַׁ"י עוֹלָמוֹת עָזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ, וּלְהִתְקַשֵּׁר לָהֶם וּלְהִכָּלֵל בָּהֶם, עַד שֶׁנִּזְכֶּה גַם אֲנַחְנוּ עַל יָדָם לְשַׁ"י עוֹלָמוֹת