ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ה׳ · קטע מ״ג

עַל כֵּן זַכֵּנוּ נָא חָנֵּנוּ נָא, לְבַל נְאַבֵּד חַס וְשָׁלוֹם מַתָּנָה טוֹבָה הַזּאת, כִּי בַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ הַבַּעַל דָּבָר גַּם בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה, עַד אֲשֶׁר חָלְפוּ וְעָבְרוּ אֶצְלֵנוּ כַמָּה שָׁנִים בְּלִי תְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֲפִלּוּ בַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה, אַף גַּם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כַּמָּה וְכַמָּה פְּגָמִים פָּגַמְנוּ לְפָנֶיךָ בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה בְעַצְמָן, וּבְכָל הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים, בְּראשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְסֻכּוֹת וּבִשְׁמִינִי עֲצֶרֶת וּבְשִׂמְחַת תּוֹרָה כִּי גַּם יָמִים הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ ל א זָכִינוּ עֲדַיִן לְשָׁמְרָם כָּרָאוּי בְּלִי פְגָם, וּפָגַמְנוּ גַּם בָּהֶם הַרְבֵּה מְאד בְּמַחֲשָׁבָה דִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד, בְּאנֶס וּבְרָצוֹן וְעַתָּה מַה יֵּשׁ לִי עוֹד צְדָקָה וְלִזְעוֹק עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ, "גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא, עָצְמוּ חֲטָאַי מִסַּפֵּר", לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ "אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי"