ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ה׳ · קטע נ״ב

וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲבד אוֹתְךָ תָמִיד בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְסַלֵּק וּלְהַשְׁלִיךְ מֵאִתָּנוּ כָּל הַחָכְמוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, הֵן חָכְמוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת שְׁטוּת וָהֶבֶל, וַאֲפִלּוּ חָכְמוֹת גְּמוּרוֹת, כֻּלָּם נִזְכֶּה לְסַלֵּק מֵעָלֵינוּ בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית וּנְסַלֵּק וְנַשְׁלִיךְ כָּל שִׂכְלֵנוּ וְכָל חָכְמוֹתֵינוּ מֵאִתָּנוּ, וְנַעֲבד אוֹתְךָ תָּמִיד בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גָּמוּר בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה אֲפִלּוּ דְבָרִים הַנִּרְאִין בְּעֵינֵי הָעוֹלָם כְּשִׁגָּעוֹן בִּשְׁבִיל אַהֲבָתְךָ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד" וְנִזְכֶּה לְהַשְׁלִיךְ עַצְמֵנוּ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל מִצְוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל דָּבָר קַל שֶׁהוּא רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, נִזְכֶּה לְהַשְׁלִיךְ עַצְמֵנוּ וּלְהִתְגַּלְגֵּל בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם בְּחַיֵּינוּ כָּל הַתַּרְיַ"ג מִצְוֹת בֶּאֱמֶת עִם כָּל פְּרָטֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם וְכַוָּנוֹתֵיהֶם וְעִם כָּל הַמִּצְוֹת דְּרַבָּנָן וְכָל עַנְפֵיהֶם הַיּוֹצְאִים מֵהֶם וְכָל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהוּא רְצוֹנְךָ נִזְכֶּה לְקַיְּמוֹ בֶּאֱמֶת בְּכחַ גָּדוֹל וּבִמְסִירוּת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת, וּלְהִתְגַּלְגֵּל בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל כָּל דָּבָר שֶׁהוּא רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ