ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה נ״ב · קטע א׳

"מִי לִי בַשָּׁמָיִם וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי בָאָרֶץ, כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲדוֹן כָּל אֲשֶׁר בְּכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתֶּךָ, כִּי אַתָּה מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמֶךָ רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְתֵן לִי בֶּאֱמֶת לֵב כָּשֵׁר וְטָהוֹר לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתְךָ לֵב יִשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לִבִּי מִשְׁכַּן כְּבוֹדְךָ [שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ לְתוֹךְ לִבִּי שְׁכִינַת כְּבוֹדְךָ] הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַשּׁוֹכֵן בְּתוֹךְ לְבָבוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. 'מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל" וְעִקָּר הָאֱלָהוּת הוּא בַּלֵּב כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. "צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם" רַחֵם עָלַי וְעָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי שֶׁיִּהְיֶה לִבִּי מָלֵא מֵאֱלָהוּתְךָ עַד שֶׁלֹּא יוּכַל שׁוּם מָקוֹם בָּעוֹלָם לְבַלְבֵּל וְלִמְנעַ אוֹתִי מֵעֲבוֹדָתֶךָ וּמִיִּרְאָתֶךָ, רַק אֶזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתְךָ וְלִמְצא אוֹתְךָ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּבְכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנָּךְ זַכֵּנִי לִהְיוֹת נִכְלָל בְּךָ בְּכָל לְבָבִי בֶּאֱמֶת עַד שֶׁאֶהְיֶה גַּם כֵּן בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ, עַד שֶׁכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם יִהְיוּ בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין נֶגְדִּי בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כּחַ לְבַלְבֵּל אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה רַק אוּכַל לְהַשִּׂיג אוֹתְךָ וְלִמְצא אוֹתְךָ וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם