ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה נ״ג · קטע ב׳

וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ, וְתִתֵּן הַגֶּשֶׁם וְהַמָּטָר בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ, וְלֹא תַעֲצר הַשָּׁמַיִם מִן הַמָּטָר בְּכָל עֵת שֶׁהָעוֹלָם צְרִיכִין לוֹ, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ, וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ, וְחֶרֶב לֹא תַעֲבר בְּאַרְצְכֶם". וְתַשְׁגִּיחַ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיַעֲלוּ כָּל הָאֵדִים מִן הָאָרֶץ לְטוֹבָה, שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים מִן הָאֵדִים תָּמִיד גִּשְׁמֵי בְּרָכָה וּנְדָבָה בְּעִתָּם וּבִזְמַנָּם, וְלֹא יִתְהַפְּכוּ הָאֵדִים לִשְׁפִיכַת דָּמִים חַס וְשָׁלוֹם וְתוֹצִיא אֶת הָאֲדָמָה מִקִּלְלוֹתֶיהָ שֶׁנִּתְקַלְּלָה בַּעֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ וּבַעֲווֹנֵינוּ, וְתַהֲפךְ כָּל הַקְּלָלוֹת לִבְרָכוֹת, "כִּי אַתָּה כל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְאוּמָה".