ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה נ״ג · קטע ד׳

וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בִּכְלַל הַתַּלְמִידִים הַהֲגוּנִים אֵצֶל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי בְּרַחֲמֶיךָ וּבְחֶמְלָתֶךָ עֲזַרְתַּנִי הַרְבֵּה לִשְׁמעַ וּלְקַבֵּל כָּל כַּךְ תּוֹרָה קְדוֹשָׁה וְנוֹרָאָה וְנִשְׂגָּבָה מִפִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים מִימוֹת אֲבוֹתֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אֱלָהוּתְךָ לְכָל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ בָּהֶם, כִּי בְּאַהֲבָתְךָ הַגְּדוֹלָה שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אַתָּה נוֹתֵן רְשׁוּת לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים לְהַמְשִׁיךְ אֱלָהוּתְךָ לְתוֹךְ מחֵנוּ וְשִׂכְלֵנוּ, וְלִתְפּס וְלֶאֱסֹר אוֹתְךָ אֶצְלֵנוּ כִּבְיָכוֹל, בִּבְחִינַת "מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים", בִּבְחִינַת "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי". רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁיִּגְמְרוּ הַצַּדִּיקִים עִמָּנוּ מַה שֶּׁהִתְחִילוּ לַעֲסוֹק בְּתִקּוּנֵנוּ לְגַלּוֹת לָנוּ אֱלָהוּתֶךָ, זַכֵּנוּ לְדַבֵּק מַחְשְׁבוֹתֵינוּ תָמִיד בְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה יוֹמָם וָלָיְלָה, בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק וּבִדְבֵקוּת נִפְלָא, בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ וְנִתְפָּס אֱלָהוּתְךָ לְתוֹךְ מחֵנוּ וְשִׂכְלֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בֶּאֱמֶת בֶּאֱמוּנָה בְּאֵימָה וְיִרְאָה וּרְתֵת וְזִיעַ, וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב "אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ".