ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה נ״ג · קטע ו׳

וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ תָמִיד מִתַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי בָשָׂר וָדָם אֲנַחְנוּ, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה אֵיךְ לְהִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר מֵהֶם, חוּסָה עַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלֹּא תַגִּיעַ לְתַלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִם לְקַבְּלָהּ [וְתָחוֹס] וּתְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וּתְשִׁיבֵם מְהֵרָה בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, בְּאפֶן שֶׁיּוּכְלוּ בְּרַחֲמֶיךָ לְקַבֵּל אֲמִתַּת נְעִימוּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּתְגַלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם וְלֹא יִהְיֶה כּחַ לְהַשֶּׁקֶר לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים הָאֱמֶת חַס וְשָׁלוֹם, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ כָּל יָמֵינוּ לְעוֹלָם מֵעוֹנֶשׁ תְּפִיסָה וּבֵית הָאֲסוּרִים חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא נָבא לְעוֹלָם לִתְפִיסָה וּבֵית הָאֲסוּרִים, וּתְרַחֵם עַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁכְּבָר נִתְפְּסוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים שֶׁתְּמַהֵר לְהוֹצִיאָם מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם וָנַחַת, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ צַעֲרָם וּמַכְאוֹבָם, וְעצֶם הָרַחֲמָנוּת אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם, הוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם תְּנַתֵּק "יְהוָה מַתִּיר אֲסוּרִים, אֱמוֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ וְלַאֲשֶׁר בַּחֹשֶךְ הִגָּלוּ" וְתֵן לָנוּ פַרְנָסָתֵנוּ בְהַרְחָבָה גְדוֹלָה מֵאִתְּךָ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ לְעוֹלָם "וִיהִי נעַם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי. וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהוָה עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ. יְהוָה עז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. בָּרוּךְ יְהוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן"