ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה נ״ד · קטע א׳

אֵל רַחוּם שְׁמֶךָ, אֵל חַנּוּן שְׁמֶךָ, בָּנוּ נִקְרָא שְׁמֶךָ, "יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ "אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, לְמַעַן שִׁמְךָ יְהוָה וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵינוּ כִּי רַב הוּא", יַעֲנֵנוּ יְהוָה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגְּבֵנוּ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקב, "אַל יָשׁב דַּךְ נִכְלָם עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ, לֹא לָנוּ יְהוָה לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ, לְמַעַן שִׁמְךָ יְהוָה תְּחַיֵּנִי, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי יְהוָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם יְהוָה זִכְרְךָ לְדוֹר וָדוֹר", הַבִּיטָה וּרְאֵה "לְמִי עוֹלַלְתָּ כּה", רְאֵה נָא בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, כִּי צָרוֹת סְבָבוּנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט כִּי אָנוּ רְחוֹקִים מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים, כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ, וּבְתוֹךְ כַּךְ יָצְאוּ עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמָרוֹת כָּאֵלּוּ, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְסָבְלָן, וּזְכוּת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אֵין בָּנוּ לְרַצּוֹתְךָ בָּהֶם וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כָּשַׁל כּחֵנוּ אֲפִלּוּ לִצְעק וְלִזְעק אֵלֶיךָ כָּרָאוּי, וּבַמֶּה נִתְרַצֶּה אֶל אֲדוֹנֵנוּ מַלְכֵּנוּ עַל כֵּן עַתָּה אֵין לָנוּ שׁוּם פִּתְחוֹן פֶּה וְלֹא שׁוּם דֶּרֶךְ לָבוֹא לְפָנֶיךָ וְלֹא שׁוּם מִשְׁעָן וּמִבְטָח, כִּי אִם בְּשִׁמְךָ לְבַד בְּשִׁמְךָ בָּאנוּ לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֲשֶׁר בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים קָרָאתָ שִׁמְךָ עָלֵינוּ מִימוֹת אֲבתֵינוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַמְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ וּלְמַעַן שֵׁם כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר הֵם שְׁמֶךָ, וְתָחוֹס וְתַחְמל וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתַמְתִּיק וְתָקֵל וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה וְהַמָּרָה שֶׁיָּצְאָה בְּסָמוּךְ רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ וּתְסִירָהּ וּתְבַטְּלָהּ מֵעָלֵינוּ מְהֵרָה, כִּי אֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמוֹד לָנוּ בְּעֵת צָרָה, כִּי כְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ כִּי אֵין טוֹב בְּעֵינֶיךָ לַהֲמִיתֵנוּ אוֹ לְהַעֲנִישֵׁנוּ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר", וּכְתִיב. "גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב" כִּי שִׁמְךָ מְשֻׁתָּף בָּנוּ, וְכָל הָעֳנָשִׁים חַס וְשָׁלוֹם נוֹגְעִים בְּךָ כִּבְיָכוֹל וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, בִּפְרַט גְּזֵרָה קָשָׁה וּמָרָה כָּזאת, אֲשֶׁר עִקָּרָהּ עַל דָּתְךָ הַקָּדוֹשׁ, כִּי לֹא עָלֵינוּ תְלֻנָּתָם וְשִׂנְאָתָם, כִּי אִם עָלֶיךָ וְעַל דַּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה