ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה נ״ז · קטע א׳

"שִׁמְעָה תְפִלָּתִי יְהוָה וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ, כִּי גֵר אָנכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתַי, סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן, כִּי שָׁמַע יְהוָה קוֹל בִּכְיִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹמֵעַ קוֹל בִּכְיוֹת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, עָזְרֵנוּ לִבְכּוֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה בֶּאֱמֶת, בְּלֵב נִשְׁבָּר הַבָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה עָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לִבְכּוֹת לְפָנֶיךָ בְּכָל עֵת בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ כְּבֵן הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו, עַל גּדֶל רִחוּקִי מִמְּךָ, בְּאפֶן שֶׁיֶּהֱמוּ מֵעֶיךָ וְיִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עָלַי, וַהֲשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה מְהֵרָה