ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ו׳ · קטע ג׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה מַזִּיק לָנוּ הָעַצְבוּת חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה וְהָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה מִתְגַּבְּרִים עָלֵינוּ בְּכָל פַּעַם בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל בְּלִי שִׁעוּר, עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" וּמַה נַּעֲשֶׂה וַעֲווֹנוֹתֵינוּ עָשׂוּ, אַךְ כְּבָר הִזְהַרְתָּנוּ שֶׁאַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, וְכָל אָדָם כְּמוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה, וּלְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְכָל הַכּחוֹת לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד