ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ז׳ · קטע ב׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "רעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נוֹהֵג כַּצּאן יוֹסֵף, יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה" אַתָּה עָשִׂיתָ עִמָּנוּ חֲסָדִים רַבִּים וַעֲצוּמִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְנָתַתָּ לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מַנְהִיגִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר הוֹרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָּהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חוּסָה עָלֵינוּ גַּם עַתָּה בַּדּוֹר הַזֶּה וּשְׁלַח לָנוּ רוֹעֶה נֶאֱמָן מַנְהִיג אֱמֶת רַחֲמָן אֲמִתִּי, אֲשֶׁר יוּכַל לִנְהג אוֹתָנוּ בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁיְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמָנוּת הָאֲמִתִּי לְהוֹצִיא אוֹתָנוּ מֵעֲווֹנוֹת, אֲשֶׁר זֶהוּ עִקָּר הָרַחֲמָנוּת עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶהוּ עִקָּר הָרַחֲמָנוּת הַגָּדוֹל מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת לְהוֹצִיא יִשְׂרָאֵל מֵעֲווֹנוֹת כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל קְדֻשַּׁת נַפְשֵׁנוּ בְּשָׁרְשֵׁנוּ, אֲשֶׁר כָּל נַפְשׁוֹתֵינוּ חֲצוּבוֹת וְנִמְשָׁכוֹת מִמָּקוֹם גָּבהַּ וְעֶלְיוֹן וְדַק וְקָדוֹשׁ מְאד מְאד, וְאָנוּ רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מֵעָוֹן, וְאֵין שׁוּם עָוֹן וּפְגָם שַׁיָּךְ לָנוּ כְּלָל, לְגדֶל דַּקּוּתֵנוּ וְרוּחֳנִיוּתֵנוּ בְּשָׁרְשֵׁנוּ, עַד אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לִשָּׂא עָלֵינוּ על עָוֹן אֶחָד, מִכָּל שֶׁכֵּן על עֲווֹנוֹת וַחֲטָאִים וּפְשָׁעִים רַבִּים וַעֲצוּמִים וּפְגָמִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים אֲשֶׁר נִלְכַּדְנוּ בָּהֶם.