ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ח׳ · קטע א׳

כַּשּׁוֹפָר אָרִים קוֹלִי וְאֶקְרָא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲדוֹן יָחִיד מוֹשֵׁל בַּכּל, חוּס וְחָנֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּשְׁלַח לָנוּ מוֹכִיחַ טוֹב וְרָאוּי וְהָגוּן, מוֹכִיחַ אֲמִתִּי, שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְהוֹכִיחַ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִמּוֹכִיחִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים וּרְאוּיִים לְהוֹכִיחַ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי לַאו כָּל אָדָם רָאוּי לְהוֹכִיחַ, כִּי הַמּוֹכִיחִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים וַהֲגוּנִים יְכוֹלִים חַס וְשָׁלוֹם לְהַחֲלִישׁ אֶת נִשְׁמוֹתֵינוּ עַל יְדֵי תּוֹכַחְתָּם שֶׁאֵינָהּ כַּהגֶן