ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ט׳ · קטע ד׳

וְתַצִּילֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מֵרוּחַ סְעָרָה שֶׁלּ א יִבְער וְל א יִתְלַהֵב לִבֵּנוּ חוּץ מֵהַמִּדָּה חַס וְשָׁלוֹם הַנִּקְרָא הֲרִיסָה, וְל א נַהֲרס לַעֲלוֹת אֶל ה' וּבְכחַ וּזְכוּת צַדִּיקֵי אֱמֶת תַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה, אֲשֶׁר כּחוֹ מַסְפִּיק גַּם עָלֵינוּ לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל מֵאִתָּנוּ הָאֵשׁ הַבּוֹעֵר בִּסְעָרָה חוּץ מֵהַמִּדָּה, כִּי אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל הַהִתְנוֹצְצוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְכַוֵּן הַמִּדָּה כְּלָל, לִפְעָמִים הַלֵּב אָטוּם וּמְטֻמְטָם לְגַמְרֵי, וְלִפְעָמִים בּוֹעֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל זְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁכָּל אֶחָד נִקְרָא "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ", שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲל ךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.