סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות י״ח

וְקדֶם לָזֶה הָלְכָה הַקֵּסָרִית הַנַּ"ל וְקָרְאָה לְבִתָּהּ הַנַּ"ל וְאָמְרָה לָהּ בִּתִּי, תֵּדְעִי שֶׁזֶּה הַבֵּן שֶׁל הַסוֹחֵר הוּא הֶחָתָן שֶׁלָּךְ וְסִפְּרָה לָהּ כָּל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ כַּנַּ"ל וְאֵיךְ הַסוֹחֵר מָסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִילִי [כַּנַּ"ל] וְהָיָה עִמִּי בְּשִׁבְעָה מְקוֹמוֹת הַנַּ"ל וְנִשְׁבַּעְתִּי לוֹ בַּה', שֶׁכָּל טוּבִי לא יֻמְנַע מִמֶּנּוּ וְלָקַחְתִּי אוֹתָן הַשִּׁבְעָה מְקוֹמוֹת לְעֵדוּת שֶׁהֵם: בּוֹר וּמִקְוֶה וְכוּ' כַּנַּ"ל בְּכֵן עַתָּה, הִנֵּה אַתָּה הִיא כָּל טוֹבָתִי וּמַזָּלִי וְהַצְלָחָתִי וּבְוַדַּאי אַת שֶׁלּוֹ וּבְנוֹ הַנַּ"ל הוּא הֶחָתָן שֶׁלָּךְ וְאָבִיךְ מֵחֲמַת גַּסּוּתוֹ רוֹצֶה לְהָרְגוֹ חִנָּם וּכְבָר הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהַצִּילוֹ וּפָעַלְתִּי שֶׁיַּנִּיחוּהוּ כַּנַּ"ל עַל כֵּן תֵּדַעי, שֶׁהוּא הֶחָתָן שֶׁלָּךְ [הַיְנוּ בֶּן הַסוֹחֵר הַנַּ"ל] וְאַל תִּתְרַצּי עִם אַחֵר בָּעוֹלָם כְּלָל וְנִתְקַבְּלוּ דִּבְרֵי אִמָּהּ בְּעֵינֶיהָ כִּי גַּם הִיא הָיְתָה יִרְאַת שָׁמַיִם וְהֵשִׁיבָה, שֶׁבְּוַדַּאי תְּקַיֵּם כָּךְ.