סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות ב׳

פַּעַם אֶחָד חָלַם לְהַסוֹחֵר שֶׁבָּאוּ אֲנָשִׁים וְעָשׂוּ חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת, [דְּהַיְנוּ אריזות] וְשָׁאַל אוֹתָם: מָה אַתֶּם עוֹשִׂים ? וְהֵשִׁיבוּ: לָשֵׂאת הַכּל אֶל הֶעָנִי הַנַּ"ל וְחָרָה לוֹ מְאד מְאד עַל שֶׁהֵם רוֹצִים לָשֵׂאת כָּל הוֹנוֹ מִבֵּיתוֹ אֶל הֶעָנִי וְלִכְעס עֲלֵיהֶם אִי אֶפְשָׁר, שֶׁהֵם אֲנָשִׁים רַבִּים וְהֵם עָשׂוּ חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת מִכָּל אֲשֶׁר הָיוּ לוֹ, מִכָּל סְחוֹרוֹתָיו וְהוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ וְנָשְׂאוּ הַכּל כַּאֲשֶׁר לַכּל אֶל בֵּית הֶעָנִי הַנַּ"ל וְלא הִשְׁאִירוּ כְּלוּם בְּבֵיתוֹ כִּי אִם דָּפְנוֹת הַבַּיִת רֵיקָם וְחָרָה לוֹ מְאד מְאד וְהֵקִיץ וַיַּרְא וְהִנֵּה חֲלוֹם וְאַף שֶׁרָאָה שֶׁהוּא חֲלוֹם, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם, הַכּל אֶצְלוֹ אַף עַל פִּי כֵן הָיָה לִבּוֹ נוֹקְפוֹ מְאד וְחָרָה לוֹ הַדָּבָר מְאד מְאד עַל דְּבַר הַחֲלוֹם וְלא הָיָה יָכוֹל לָצֵאת מִדַּעְתּוֹ דְּבַר הַחֲלוֹם הַנַּ"ל וְהֶעָנִי הַנַּ"ל עִם זוּגָתוֹ, הָיָה רָגִיל גַּם מִקּדֶם לְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם וְלָתֵת לָהֶם מִסַּת יָדוֹ וְעַכְשָׁו, אַחַר הַחֲלוֹם, נָתַן עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה יוֹתֵר מִקּדֶם אַךְ בְּכָל עֵת שֶׁהָיוּ בָּאִים לְבֵיתוֹ, הֶעָנִי אוֹ אִשְׁתּוֹ, הָיוּ מִשְׁתַּנִּים פָּנָיו וְנִבְהַל מִפְּנֵיהֶם מֵחֲמַת הַחֲלוֹם שֶׁזָּכַר וְהֵם הֶעָנִי עִם אִשְׁתּוֹ, הָיוּ רְגִילִים לִפְרָקִים אֶצְלוֹ וְהָיוּ אֶצְלוֹ נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים.