סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות כ״ד

וְהַבֵּן הַנַּ"ל [הַיְנוּ בֶּן הַסוֹחֵר הַנַּ"ל] יָשַׁב שָׁם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם הַנַּ"ל וְעָשָׂה לְעַצְמוֹ שָׁם מָקוֹם לֵישֵׁב בּוֹ, וְהָיָה יוֹשֵׁב שָׁם וְגַם הוּא הָיָה יָכוֹל לְנַגֵּן וְיוֹדֵעַ חָכְמַת הַשִּׁיר וְהָיָה בּוֹחֵר לוֹ עֵצִים, שֶׁרְאוּיִים לַעֲשׂוֹת מֵהֶם כְּלֵי שִׁיר, וְעָשָׂה לְעַצְמוֹ כְּלֵי שִׁיר וּמֵהַגִּידִין שֶׁל הַחַיּוֹת עָשָׂה לוֹ נִימִין, [שֶׁקּוֹרִין מיתרים] וְהָיָה מְנַגֵּן וּמְשׁוֹרֵר לְעַצְמוֹ וְהָיָה לוֹקֵחַ הַכְּתָב שֶׁהָיָה לוֹ, שֶׁשָּׁלְחָה לוֹ הַבַּת הַקֵּיסָר הַנַּ"ל וְהָיָה מְשׁוֹרֵר וּמְנַגֵּן וְנִזְכָּר כָּל הַמְּארָעוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ וְאֵיךְ אָבִיו הָיָה סוֹחֵר וְכוּ', וְעַתָּה נִשְׁלַךְ לְכָאן וְהָלַךְ וְלָקַח הַכְּתָב הַנַּ"ל וְעָשָׂה לוֹ סִימָן בְּאִילָן אֶחָד, וְעָשָׂה שָׁם מָקוֹם, וְטָמַן שָׁם הַכְּתָב. הַנַּ"ל וְיָשַׁב שָׁם אֵיזֶה זְמַן.