סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות ט׳

וְהִיא גַּם הִיא, אֵשֶׁת הֶעָנִי הַנַּ"ל בִּשְׂכַר שֶׁעָמְדָה בְּנִסָּיוֹן כָּזֶה עִם הַקצין הגנרל וְגַם עִמּוֹ זָכְתָה גַּם כֵּן וְיָלְדָה נְקֵבָה וְהָיְתָה יְפַת תּאַר מְאד מְאד, שֶׁלּא הָיָה יפִי שֶׁל מִין אָדָם כְּלָל כִּי בֵּין בְּנֵי אָדָם לא נִמְצָא יפִי כָּזֶה וְהָיוּ הָעוֹלָם אוֹמְרִים: הַלְּוַאי שֶׁתִּתְגַּדֵּל [כִּי חִדּוּשׁ נִפְלָא כָּזֶה קָשֶׁה שֶׁיִּתְגַּדֵּל] כִּי הָיָה יָפְיָהּ וְתִפְאַרְתָּהּ מֻפְלָג מְאד מְאד, שֶׁלּא נִרְאָה כָּזאת בָּעוֹלָם כְּלָל וְהָיוּ הָעוֹלָם בָּאִים וְנִכְנָסִים לִרְאוֹתָהּ וְהָיוּ מִשְׁתּוֹמְמִים מְאד עַל גּדֶל יָפְיָהּ הַמֻּפְלָג מְאד מְאד וְהָיוּ נוֹתְנִים לָהּ מַתָּנוֹת מַתָּנוֹת מֵחֲמַת חִבָּה וְהָיוּ נוֹתְנִים מַתָּנוֹת, עַד שֶׁנִּתְעַשֵּׁר הֶעָנִי.