סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ט״ז

וְהָלְכוּ יַחַד וְהוֹלִיךְ אֶת הַבְּהֵמוֹת וְהַסּוֹחֵר הָיָה רוֹכֵב עַל סוּס וְהָלַךְ אֶצְלָם וְהַסּוֹחֵר הָיָה רוֹכֵב בְּאַכְזָרִיּוּת וּכְנֶגְדּוֹ הָיָה בְּאַכְזָרִיּוּת, יוֹתֵר מְאד וְהוּא הָיָה מִתְפַּחֵד מְאד מְאד מִן הַסּוֹחֵר מֵחֲמַת שֶׁרָאָהוּ בְּאַכְזָרִיּוּת גָּדוֹל כְּנֶגְדּוֹ וְהָיָה מִתְיָרֵא פֶּן יַכֶּה אוֹתוֹ הַכָּאָה אַחַת בְּמַקְלוֹ וְיָמוּת תֵּכֶף [הַיְנוּ כִּי מֵרב דַּקּוּתוֹ כִּי הָיָה אִישׁ רַךְ מְאד עַל כֵּן נִדְמֶה לוֹ כָּל זֶה] וְהָיָה הוֹלֵךְ עִם הַבְּהֵמוֹת וְהַסּוֹחֵר אֶצְלָם וּבָאוּ לְאֵיזֶה מָקוֹם וְלָקְחוּ הַשַּׂק שֶׁמֻּנָּח בּוֹ הַלֶּחֶם שֶׁל הָרוֹעִים וְנָתַן לָהֶם [הַסּוֹחֵר] לֶאֱכל וְנָתְנוּ לוֹ גַּם כֵּן מִלֶּחֶם זֶה, וְאָכַל