סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות כ״ב

וְנִתְבַּהֵל מְאד וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ הַדָּבָר נִרְאֶה שֶׁזֶּהוּ מְקוֹם הַיְדוּעִים [של השדים] כִּי בַּיִּשּׁוּב לא נִשְׁמַע קוֹל צחוק כָּזֶה, כִּי מִי שָׁמַע קוֹל צחוק עַל כָּל הָעוֹלָם ? וְאַחַר כָּךְ נַעֲשֶׂה תֵּכֶף יוֹם וְהִסְתַּכְּלוּ וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה הַבְּהֵמוֹת שֶׁל זֶה עוֹמְדִים וְגַם הַסּוּס שֶׁל זֶה עוֹמֵד וְיָרְדוּ וְהִתְחִילוּ לִרְדּף זֶה אַחַר הַבְּהֵמוֹת, וְזֶה אַחַר הַסּוּס וְהַבְּהֵמוֹת הָיוּ בּוֹרְחִים לְהַלָּן יוֹתֵר, וְהוּא רוֹדֵף וְכוּ' כַּנַּ"ל וְכֵן הַשֵּׁנִי רָדַף אַחַר הַסּוּס וְהַסּוּס בּוֹרֵחַ, עַד שֶׁנִּתְרַחֲקוּ וְנִתְעוּ זֶה מִזֶּה