סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות כ״ו

בְּתוֹךְ כָּךְ פָּגַע אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁרָדַף אַחַר הַסּוּס כַּנַּ"ל וְתֵכֶף כֶּשֶׁרָאָהוּ רָמַז לוֹ. תֵּדַע, שֶׁאֵין זֶה אָדָם כְּלָל, וְלא תִּשָּׂא וְתִתֵּן עִמּוֹ כְּלָל כִּי אֵין זֶה אָדָם כְּלָל! וְהָלַךְ מִיָּד וְלָחַשׁ לוֹ בְּאָזְנָיו כָּל זֶה שֶׁאֵין זֶה אָדָם כְּלָל, וְכוּ' כַּנַּ"ל וְהִסְתַּכֵּל חֲבֵירוֹ, [הַיְנוּ הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס] וַיַּרְא וְהִנֵּה שַׂק עִם לֶחֶם עַל כְּתֵפוֹ וְהִתְחִיל לְהִתְחַנֵּן לוֹ. אָחִי! זֶה כַּמָּה יָמִים שֶׁלּא אָכַלְתִּי, תֵּן לִי לֶחֶם! הֵשִׁיב לוֹ: כָּאן בַּמִּדְבָּר אֵין מוֹעִיל שׁוּם דָּבָר כִּי חַיַּי קוֹדְמִין וַאֲנִי צָרִיךְ הַלֶּחֶם בִּשְׁבִילִי וְהִתְחִיל לְהִתְחַנֵּן לוֹ וּלְבַקְּשׁוֹ מְאד. אֶתֵּן לְךָ מַה שֶּׁאֶתֵּן [אַךְ בְּוַדַּאי אֵין מוֹעִיל שׁוּם מהַר וּמַתָּן בְּעַד לֶחֶם בַּמִּדְבָּר] הֵשִׁיב לוֹ: מַה תִּתֵּן לִי, כִּי מַה תּוּכַל לָתֵת לִי בְּעַד לֶחֶם בַּמִּדְבָּר הֵשִׁיב לוֹ: [הַיְנוּ זֶה שֶׁבִּקֵּשׁ הַלֶּחֶם, שֶׁהוּא הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס, הֵשִׁיב לָאָדָם שֶׁל הַבְּהֵמוֹת, שֶׁהוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת] אֶתֵּן לְךָ כָּל עַצְמִי, שֶׁאֶמְכּר אֶת עַצְמִי לְךָ בְּעַד לֶחֶם וְנִתְיַשֵׁב: [הַיְנוּ הָאָדָם שֶׁל הַבְּהֵמוֹת נִתְיַשֵּׁב בְּעַצְמוֹ] לִקְנוֹת אָדָם, כְּדַאי לִתֵּן לוֹ לֶחֶם! וְקָנָה אוֹתוֹ לְעֶבֶד עוֹלָם וְנִשְׁבַּע לוֹ בִּשְׁבוּעוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֶבֶד עוֹלָם גַּם כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לְיִשּׁוּב וְהוּא יִתֵּן לוֹ לֶחֶם דְּהַיְנוּ, שֶׁיּאכְלוּ יַחַד מִן הַשַּׂק עַד שֶׁיִּכְלֶה הַלֶּחֶם