סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות כ״ט

הֵשִׁיב לוֹ וְסִפֵּר לוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא הָיָה מֶלֶךְ, וְהָיוּ מְרַנְּנִים עָלָיו שֶׁנֶּחֱלַף וְכוּ' כַּנַּ"ל [כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס, הוּא הוּא הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הוּא בֶּן הַשִּׁפְחָה כַּנַּ"ל] וְגֵרֵשׁ אֶת חֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל וּפַעַם אַחַת בָּא עַל דַּעְתּוֹ שֶׁלּא טוֹב עָשָׂה וְנִתְחָרֵט וְכוּ' וְהָיוּ בָּאִים עָלָיו חֲרָטוֹת תָּמִיד עַל הַמַּעֲשֶׂה הָרָעָה וְהָעַוְלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁעָשָׂה נֶגֶד חֲבֵרוֹ פַּעַם אַחַת חָלַם לוֹ שֶׁהַתִּקּוּן שֶׁלּוֹ הוּא, שֶׁיַּשְׁלִיךְ אֶת הַמְּלוּכָה וְיֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁעֵינָיו יִשְּׂאוּ אוֹתוֹ, וּבָזֶה יְתֻקַּן חֶטְאוֹ וְלא רָצָה לַעֲשׂוֹת כָּזאת אַךְ הָיוּ מְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ תָּמִיד חֲלוֹמוֹת הַלָּלוּ, שֶׁיַּעֲשֶׂה כַּנַּ"ל עַד שֶׁנִּגְמַר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַמְּלוּכָה וְהָלַךְ בַּאֲשֶׁר הָלַךְ, עַד שֶׁבָּא לְכָאן וְעַתָּה יִהְיֶה עֶבֶד