סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ל״ב

בַּבּקֶר חָזַר הָאָדָם הַיַּעַר וְהָלַךְ לוֹ וְהֵם הָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים שָׁם בַּלַּיְלָה חָזַר וּבָא, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְלָנוּ בַּלַּיְלָה שָׁמְעוּ קוֹל הַחַיּוֹת, שֶׁכֻּלָּם שׁוֹאֲגִים וְהוֹמִים בְּקוֹלוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁכָּל הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת כֻּלָּם נָתְנוּ בְּקוֹלָם הָאַרְיֵה הָיָה שׁוֹאֵג וְהַלָּבִיא הוֹמֶה בְּקוֹל אַחֵר וְהָעוֹפוֹת מְצַפְצְפִים וּמְקַשְׁקְשִׁים בְּקוֹלָם וְכֵן כֻּלָּם הוֹמִים בְּקוֹלוֹת וּבִתְחִלָּה נִזְדַּעְזְעוּ מְאד, וְלא הִטּוּ אָזְנָם אֶל הַקּוֹל מֵחֲמַת הַפַּחַד אַחַר כָּךְ הִטּוּ אָזְנָם וְשָׁמְעוּ, שֶׁהוּא קוֹל נְגִינָה וְזִמְרָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה מְאד וְהִטּוּ אָזְנָם יוֹתֵר וְשָׁמְעוּ, שֶׁהוּא קוֹל זִמְרָה וּנְגִינָה נִפְלָא מְאד מְאד שֶׁהוּא תַּעֲנוּג נִפְלָא וְעָצוּם מְאד לִשְׁמעַ זאת שֶׁכָּל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁל הָעוֹלָם כֻּלָּם כְּאַיִן, וְאֵינָם נֶחֱשָׁבִים, וּבְטֵלִים לְגַמְרֵי נֶגֶד הַתַּעֲנוּג הַנִּפְלָא הַזֶּה שֶׁל הַנְּגִינָה הַזּאת וְדִבְּרוּ בֵּינֵיהֶם, שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ כָּאן כִּי יֵשׁ לָהֶם לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת וּמִתְעַנְּגִים בְּתַעֲנוּג נִפְלָא כָּזֶה, שֶׁכָּל מִינֵי תַּעֲנוּגִים בְּטֵלִים כְּנֶגֶד זֶה וְהֵסִית הָעֶבֶד אֶת הָאָדוֹן [הַיְנוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת] לִשְׁאל אוֹתוֹ [אֶת אָדָם הַיַּעַר] מַה זּאת וּשְׁאָלוֹ