סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ל״ו

וְהָלְכוּ לָהֶם וְהָיוּ הוֹלְכִים בְּדַרְכָּם וְהָיוּ מִתְאַוִּים מְאד לִמְצא אֵיזֶה חַיָּה אוֹ בְּהֵמָה לְנַסּוֹת אֶת הַכְּלִי הַנַּ"ל אִם תּוּכַל לְנַגֵּן כַּנַּ"ל אַךְ עֲדַיִן לא הָיוּ רוֹאִים שׁוּם מִין חַיָּה אַחַר כָּךְ בָּאוּ יוֹתֵר לַיִּשּׁוּב וּמָצְאוּ אֵיזֶה בְּהֵמָה וְהִנִּיחוּ הַכְּלִי עָלֶיהָ וְהִתְחִילָה לְנַגֵּן כַּנַּ"ל וְהָיוּ הוֹלְכִים וּבָאִים, עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הַמְּדִינָה הַנַּ"ל וְאוֹתָהּ הַמְּדִינָה הָיָה חוֹמָה סָבִיב לָהּ וְאֵין נִכְנָסִין אֵלֶיהָ כִּי אִם בְּשַׁעַר אֶחָד וּצְרִיכִים לְסַבֵּב כַּמָּה פַּרְסָאוֹת, עַד שֶׁבָּאִין אֶל הַשַּׁעַר לִכָּנֵס אֶל הַמְּדִינָה וְהָלְכוּ וְסָבְבוּ, עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הַשַּׁעַר בְּבוֹאָם אֶל הַשַּׁעַר, לא רָצוּ לְהַנִּיחַ אוֹתָם לִכָּנֵס הֱיוֹת שֶׁהַמֶּלֶךְ שֶׁל הַמְּדִינָה מֵת וְנִשְׁאַר הַבֶּן מֶלֶךְ וְהִנִּיחַ הַמֶּלֶךְ צַוָּאָה בַּאֲשֶׁר שֶׁעַד עַכְשָׁו הָיוּ קוֹרְאִין אֶת הַמְּדִינָה, מדינה טפשית ומלך חכם עַכְשָׁו יְהֵא קוֹרְאִין אוֹתָהּ לְהֵפֶךְ, מדינה חכמה ומלך טיפש וּמִי שֶׁיַּחְגּר מָתְנָיו לָזֶה, שֶׁיַּחֲזר הַשֵּׁם לְקַדְמוּתוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ חוֹזְרִים וְקוֹרְאִים אֶת הַמְּדִינָה בַּשֵּׁם הָרִאשׁוֹן דְּהַיְנוּ מְדִינָה טִפְּשִׁית וּמִמֶּלֶךְ חָכָם הוּא יִהְיֶה מֶלֶךְ עַל כֵּן אֵין מַנִּיחִין שׁוּם אָדָם לִכָּנֵס אֶל הַמְּדִינָה כִּי אִם מִי שֶׁיַּחְגּר מָתְנָיו לָזֶה עַל כֵּן לא רָצוּ לְהַנִּיחַ אוֹתוֹ לִכָּנֵס וְאָמְרוּ לוֹ הַאַתָּה יָכוֹל לַחֲגר מָתְנֶיךָ לָזֶה, לְהַחֲזִיר אֶל הַמְּדִינָה הַשֵּׁם הָרִאשׁוֹן ? וּבְוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיס עַצְמוֹ לְדָבָר כָּזֶה וְלא יָכְלוּ לִכְנס וֶהֱסִיתוֹ הָעֶבֶד הַנַּ"ל, שֶׁיַּחְזְרוּ לְבֵיתָם אַךְ הוּא לא רָצָה לַחֲזר מֵחֲמַת שֶׁהָאָדָם הַיַּעַר אָמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ לִמְדִינָה זוֹ, וְשָׁם יָבוֹא לַגְּדֻלָּה שֶׁלּוֹ