סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ד׳

וְהַמְיַלֶּדֶת הַנַּ"ל, מֵחֲמַת שֶׁנָּשִׁים דַּעְתָּן קַלּוֹת הָלְכָה וְגִלְּתָה הַסּוֹד לְאֶחָד, אֵיךְ שֶׁהֶחֱלִיפָה הַבָּנִים, כַּנַּ"ל וְחַבְרָא חַבְרָא אִית לֵהּ [לכל חבר יש עוד חבר] עַד שֶׁנִּתְגַּלָּה הַסּוֹד מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ, כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם עַד שֶׁהָיוּ הָעוֹלָם מְרַנְּנִים בָּזֶה, אֵיךְ שֶׁנֶחֱלַף הַבֶּן מֶלֶךְ אֲבָל אֵין רַשָּׁאִים לְדַבֵּר מִזֶּה שֶׁלּא יִתְגַּלֶּה לַמֶּלֶךְ כִּי בְּוַדַּאי אֵין רַשָּׁאִים שֶׁיֵּדַע הַמֶּלֶךְ מִזֶּה כִּי מַה יַּעֲשֶׂה הַמֶּלֶךְ בָּזֶה כִּי אֵין תַּקָּנָה לָזֶה כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין אוּלַי הוּא שֶׁקֶר, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לַחֲזר וּלְהַחֲלִיף ? וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי אָסוּר לָהֶם לְגַלּוֹת זאת לַמֶּלֶךְ רַק הָעָם הָיוּ מְרַנְּנִים בֵּינֵיהֶם עַל זֶה