סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות מ״ט

אָמְרוּ לוֹ הַשָּׂרִים אַף עַל פִּי כֵן, אַף עַל פִּי שֶׁרָאִינוּ מִמְּךָ דָּבָר כָּזֶה אַף עַל פִּי כֵן בִּשְׁבִיל דָּבָר אֶחָד אֵין רָאוּי לִתֵּן לְךָ הַמְּלוּכָה נְנַסֶּה אוֹתְךָ עוֹד בְּדָבָר אֶחָד אָמְרוּ לוֹ. הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ כָּאן כִּסֵּא מֵהַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה וְהַכִּסֵּא גָּבוֹהַּ מְאד וְאֵצֶל הַכִּסֵּא עוֹמְדִים כָּל מִינֵי חַיּוֹת וְעוֹפוֹת שֶׁל עֵץ [הַיְנוּ שֶׁהֵם חֲתוּכִים וּמְתֻקָּנִים מִן עֵץ] וְלִפְנֵי הַכִּסֵּא עוֹמֵד מִטָּה וְאֵצֶל הַמִּטָּה עוֹמֵד שֻׁלְחָן וְעַל הַשֻּׁלְחָן עוֹמֵד מְנוֹרָה וּמִן הַכִּסֵּא יוֹצְאִים דְּרָכִים כְּבוּשִׁים וְהַדְּרָכִים הֵם בְּנוּיִים בְּבִנְיַן חוֹמָה וְאֵלּוּ הַדְּרָכִים יוֹצְאִים מִן הַכִּסֵּא לְכָל צַד וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ כְּלָל מָה עִנְיַן הַכִּסֵּא הַזֶּה עִם הַדְּרָכִים הַלָּלוּ וְאֵלּוּ הַדְּרָכִים כְּשֶׁהֵם יוֹצְאִים וּמִתְפַּשְּׁטִים לְהַלָּן אֵיזֶה שִׁעוּר עוֹמֵד שָׁם אַרְיֵה שֶׁל זָהָב וְאִם יֵלֵךְ וְיִתְקָרֵב אֶצְלוֹ אֵיזֶה אָדָם אֲזַי יִפְתַּח אֶת פִּיו וְיִבְלָעֶנּוּ וּלְהַלָּן מִן אוֹתוֹ הָאַרְיֵה מִתְפַּשֵּׁט הַדֶּרֶךְ עוֹד לְהַלָּן יוֹתֵר וְכֵן בִּשְׁאָר הַדְּרָכִים, הַיּוֹצְאִים מִן הַכִּסֵּא הַיְנוּ שֶׁגַּם הַדֶּרֶךְ הַשֵּׁנִי, הַיּוֹצֵא מִן הַכִּסֵּא לְצַד אַחֵר, הוּא גַּם כֵּן כָּךְ כְּשֶׁמִּתְפַּשֵּׁט וְנִמְשָׁךְ הַדֶּרֶךְ אֵיזֶה שִׁעוּר עוֹמֵד שָׁם מִין חַיָּה אַחֵר כְּגוֹן לָבִיא שֶׁל מִינֵי מַתָּכוֹת וְשָׁם גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו כַּנַּ"ל וּלְהַלָּן מִתְפַּשֵּׁט הַדֶּרֶךְ יוֹתֵר וְכֵן בִּשְׁאָר הַדְּרָכִים וְאֵלּוּ הַדְּרָכִים הֵם מִתְפַּשְּׁטִים וְהוֹלְכִים בְּכָל הַמְּדִינָה כֻּלָּהּ וְאֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ עִנְיַן הַכִּסֵּא הַנַּ"ל עִם כָּל הַדְּבָרִים הַנַּ"ל עִם הַדְּרָכִים הַנַּ"ל עַל כֵּן תִּתְנַסֶּה בָּזֶה אִם תּוּכַל לֵידַע עִנְיַן הַכִּסֵּא עִם כָּל הַנַּ"ל