סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות י״ט

וַיְהִי הַיּוֹם וְהָיָה גִּבּוֹר, שֶׁנִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כַּמָּה גִּבּוֹרִים וְהָיָה הַגִּבּוֹר עִם גִּבּוֹרָיו הוֹלֵךְ וְכוֹבֵשׁ מְדִינוֹת וְלא הָיָה רוֹצֶה כִּי אִם הַכְנָעָה וּכְשֶׁהָיוּ בְּנֵי מְדִינָה מַכְנִיעִים עַצְמָן תַּחְתָּיו הָיָה מַנִּיחָם וְאִם לָאו הָיָה מַחֲרִיבָם וְהָיָה הוֹלֵךְ וְכוֹבֵשׁ וְלא הָיָה רוֹצֶה שׁוּם מָמוֹן, רַק הַכְנָעָה שֶׁיִּהְיוּ תַּחְתָּיו וְהָיָה דַּרְכּוֹ שֶׁל הַגִּבּוֹר שֶׁהָיָה שׁוֹלֵח לַמְּדִינָה גִּבּוֹרָיו כְּשֶׁהָיָה עֲדַיִן רָחוֹק מִמֶּנָּה הַרְבֵּה חֲמִשִּׁים פַּרְסָאוֹת שֶׁיַּכְנִיעוּ עַצְמָן תַּחְתָּיו וְהָיָה כּוֹבֵשׁ מְדִינוֹת כַּנַּ"ל.