סיפורי מעשיות· רבי נחמן מברסלב
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות מ״ז
כַּת אַחַת אָמְרוּ, שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא כָּבוֹד כִּי אָנוּ רוֹאִים, שֶׁהַכָּבוֹד הוּא הָעִקָּר אֵצֶל הָעוֹלָם כִּי כְּשֶׁאֵין נוֹתְנִין לְאָדָם כְּבוֹדוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁמְּדַבְּרִים לוֹ אֵיזֶה דִּבּוּר כְּנֶגֶד כְּבוֹדוֹ יֵשׁ לוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים כִּי הָעִקָּר הוּא הַכָּבוֹד אֵצֶל כָּל הָעוֹלָם וַאֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה מַקְפִּידִים לִתֵּן לְהַמֵּת כְּבוֹדוֹ לְקָבְרוֹ בְּכָבוֹד וְכַיּוֹצֵא [וְאוֹמְרִים לוֹ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂין הַכּל עוֹשִׂין לְךָ בִּשְׁבִיל כְּבוֹדְךָ] אַף עַל פִּי שֶׁאַחַר מִיתָה אֵין שַׁיָּךְ מָמוֹן וְשׁוּם תַּאֲוָה אֵצֶל הַמֵּת אַף עַל פִּי כֵן עַל כְּבוֹד הַמֵּת מַקְפִּידִים נִמְצָא שֶׁהַכָּבוֹד הוּא הָעִקָּר הַתַּכְלִית וְכַיּוֹצֵא בִּסְבָרוֹת כָּאֵלּוּ [שֶׁל מְבוּכָה וּשְׁטוּת וְכֵן כָּל הַכִּתּוֹת הַמְבאָרִים לְמַטָּה, כֻּלָּם הָיוּ לָהֶם סְבָרוֹת הַרְבֵּה לְדַעְתָּם הַנְּבוּכָה וְהַסְּכָלָה וּקְצָתָם מְבאָרִים לְמַטָּה אַךְ רַבֵּנוּ זַ"ל לא רָצָה לְבָאֵר כָּל הַסְּבָרוֹת הַנְּבוּכוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּאֵלּוּ הַדֵּעוֹת כִּי יֵשׁ בָּזֶה סְבָרוֹת נְבוּכוֹת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֶפְשָׁר חַס וְשָׁלוֹם לִטְעוֹת בֶּאֱמֶת בְּאֵלּוּ הַסְּבָרוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, רַחֲמָנָא לִצְּלַן] עַד שֶׁנִּסְכַּם אֶצְלָם, שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא כָּבוֹד עַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ אִישׁ מְכֻבָּד וְגַם שֶׁיִּהְיֶה רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד וְיַשִּׂיג אֶת הַכָּבוֹד [שֶׁזֶּהוּ אִישׁ מְכֻבָּד, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּבוֹד] כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא אִישׁ מְכֻבָּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּבוֹד, וְהוּא רוֹדֵף אַחַר כָּבוֹד, וּמְסַיֵּעַ אֶת הַטֶּבַע שֶׁהִיא רוֹצָה בְּכָבוֹד כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁזֶּה הָאִישׁ מִשְׁתַּדֵּל אַחַר הַתַּכְלִית וּמַשִּׂיגוֹ כִּי הַתַּכְלִית הוּא כָּבוֹד [כָּל זֶה הָיָה דַעְתָּם הַסְּכָלָה וְהַנְּבוּכָה] כַּנַּ"ל עַל כֵּן זֶה הָאִישׁ רָאוּי לִהְיוֹת מֶלֶךְ .