סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות נ״ו

כַּת אַחֶרֶת אָמְרוּ, שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא לְהַשְׁגִּיחַ עַל עַצְמוֹ בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, לְגַדֵּל הָאֵיבָרִים [להשמין ולפתח את הגוף] וּבִקְשׁוּ בַּעַל אֵיבָרִים, שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיבָרִים גְּדוֹלִים וּמַשְׁגִּיחַ לְגַדֵּל הָאֵיבָרִים כַּנַּ"ל כִּי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיבָרִים גְּדוֹלִים יֶשׁ לוֹ חֵלֶק יוֹתֵר בָּעוֹלָם [כִּי הוּא תּוֹפֵס מָקוֹם יוֹתֵר בָּעוֹלָם] וְהוּא סָמוּךְ יוֹתֵר אֶל הַתַּכְלִית, כִּי זֶהוּ הַתַּכְלִית לְגַדֵּל הָאֵיבָרִים עַל כֵּן אִישׁ כָּזֶה רָאוּי לִמְלךְ וְהָלְכוּ וּמָצְאוּ אִישׁ אָרוךְ, וְהוּטַב בְּעֵינֵיהֶם כִּי הוּא בַּעַל אֵיבָרִים וְסָמוּךְ אֶל הַתַּכְלִית וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ וּבִקְשׁוּ לָהֶם אֶרֶץ גּוֹרֶמֶת לָזֶה, וְהָלְכוּ וְיָשְׁבוּ שָׁם.