סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ו׳

וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה גַּם, כְּשֶׁהָיָה נִכְנָס לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְעל אֶצְלָם כַּוָּנָתוֹ הָיָה מְרַמֶּה אוֹתָם בִּדְבָרִים עַד שֶׁלּא הָיוּ מְבִינִים כְּלָל כַּוָּנָתוֹ הַטּוֹבָה וּכְאִלּוּ אֵין כַּוָּנָתוֹ כְּלָל לָעִנְיָן הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלא הָיָה אֶפְשָׁר כְּלָל לְהָבִין, שֶׁכַּוָּנָתוֹ לָזֶה אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל עִקַּר כַּוָּנָתוֹ כְּשֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם, הָיָה רַק לְזֶה, לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל כִּי כָּל כַּוָּנָתוֹ הָיָה רַק זאת רַק כְּשֶׁהָיָה מֵבִין, שֶׁאֵינוֹ פּוֹעֵל אֶצְלוֹ הָיָה מְסַבְּבוֹ וּמְעַקְּמוֹ וּמְרַמֵּהוּ עַד שֶׁלּא הָיָה יָכוֹל כְּלָל לְהָבִין כַּוָּנָתוֹ הַטּוֹבָה וְהָיָה הַבַּעַל תְּפִלָּה עוֹסֵק בְּעִנְיָן זֶה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה רשֶׁם וּפִרְסוּם בָּעוֹלָם, וְהָיוּ מְצַפִּים לְתָפְסוֹ אַךְ לא הָיָה אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל.