סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ס״ה

הֵשִׁיב הַגִּבּוֹר, גַּם אֲנִי עָבַרְתִּי עַל כָּל הַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ וַאֲנִי לָקַחְתִּי מִן הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל זָהָב שֶׁל הַתִּינוֹק הַנַּ"ל כִּי לָקַחְתִּי שִׁבְעָה שְׂעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כָּל מִינֵי גְוָנִין וְהֵם יְקָרִים אֶצְלִי מְאד וְהָיִיתִי יוֹשֵׁב בַּמָּקוֹם שֶׁיָּשַׁבְתִּי וְהָיִיתִי מְחַיֶּה עַצְמִי בְּמַה שֶּׁאֶפְשָׁר בַּעֲשָׂבִים וְכַיּוֹצֵא עַד שֶׁלּא הָיָה לִי שׁוּם דָּבָר לְהַחֲיוֹת עַצְמִי וְהָלַכְתִּי בַּאֲשֶׁר אֵלֵךְ וְכַאֲשֶׁר הָלַכְתִּי מִמְּקוֹמִי הַנַּ"ל, שָׁכַחְתִּי אֶת הַקֶּשֶׁת שֶׁלִּי שָׁם הֵשִׁיב הַבַּעַל תְּפִלָּה אֲנִי רָאִיתִי אֶת הַקֶּשֶׁת הַזֶּה, וְיָדַעְתִּי שֶׁבְּוַדַּאי הוּא קֶשֶׁת שֶׁלְּךָ אַךְ לא הָיִיתִי יָכוֹל לִמְצא אוֹתְךָ.