סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ע״ז

הֵשִׁיב הַגִּבּוֹר לְהַמְמֻנֶּה תְּשׁוּבָה הַנַּ"ל שֶׁהֵשִׁיב לְהַבַּעַל תְּפִלָּה כַּנַּ"ל הַיְנוּ שֶׁשָּׁמַע מֵהַמֶּלֶךְ שֶׁמִּי שֶׁנִּשְׁקַע בְּתַאֲוָה זוֹ שֶׁל מָמוֹן, אִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם אפֶן לָשׁוּב וְלָצֵאת מִשָּׁם כִּי אִם עַל יְדֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁיֵּשׁ לְהַחֶרֶב הַנַּ"ל [שֶׁמִּשָּׁם מְקַבֵּל הַגִּבּוֹר כּחַ גְּבוּרָתוֹ] עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִים לְהוֹצִיאָם מִזֶּה וְהִרְחִיבוּ הַזְּמַן עוֹד יוֹתֵר הַיְנוּ שֶׁהַמְמֻנֶּה דִבֵּר עִם הַגִּבּוֹר לְהַרְחִיב הַזְּמַן עִם בְּנֵי הַמְּדִינָה הַנַּ"ל עוֹד יוֹתֵר וְנָתַן לָהֶם הַגִּבּוֹר עוֹד אַרְכָא וּזְמָן אַחַר כָּךְ מָסְרוּ סִימָנִים זֶה לָזֶה, הַמְמֻנֶּה וְהַגִּבּוֹר וְהָלַךְ הַמְמֻנֶּה מִן הַגִּבּוֹר וְחָזַר הַמְמֻנֶּה אֶל הַמְּדִינָה הַנַּ"ל [וְגַם הַמְמֻנֶּה הַזֶּה בְּוַדַּאי הוֹכִיחַ אוֹתָם עַל דַּרְכָּם הָרָעָה שֶׁנִּתְעוּ וְנָבוֹכוּ כָּל כָּךְ בְּתַאֲוַת מָמוֹן אַךְ לא הוֹעִיל לָהֶם כְּלָל כִּי כְּבָר נִשְׁקְעוּ בָּזֶה מְאד מְאד כַּנַּ"ל רַק מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר הוֹכִיחוּ אוֹתָם הַרְבֵּה, הַבַּעַל תְּפִלָּה וְגַם הַמְמֻנֶּה בִּלְבְּלוּ אוֹתָם וְהָיוּ אוֹמְרִים: אַדְּרַבָּא, הוֹצִיאוּ נָא אוֹתָנוּ מִטָּעוּתֵנוּ אַף עַל פִּי שֶׁהֵם הָיוּ אוֹחֲזִים בְּדַעְתָּם בְּחָזְקָה וְלא הָיוּ רוֹצִים כְּלָל לָשׁוּב מִטָּעוּתָם הָרָעָה אַךְ הָיוּ אוֹמְרִים לְמוֹכִיחֵיהֶם הַנַּ"ל אַדְּרַבָּא, אִם הוּא כְּדַעְתְּכֶם, שֶׁאֲנַחְנוּ בְּטָעוּת וּבִמְבוּכָה גְדוֹלָה אִם כֵּן הוֹצִיאוּ נָא אוֹתָנוּ מִטָּעוּתֵנוּ].