סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ע״ט

וְהוֹדִיעַ הַמְמֻנֶּה הַדָּבָר הַזֶּה לְהַגִּבּוֹר. בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא הוֹלֵךְ עִמָּם לְבַקֵּשׁ מְקוֹם הַחֶרֶב וְכַוָּנָתוֹ, אוּלַי יִזְכֶּה בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ לִמְצא אֶת הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו עָנָה וְאָמַר הַגִּבּוֹר: גַּם אֲנִי אֵלֵךְ עִמְּךָ וְשִׁנָּה הַגִּבּוֹר עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁלּא יָבִינוּ אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁהָלְכוּ עִם הַמְמֻנֶּה שֶׁזֶּהוּ הַגִּבּוֹר הַנַּ"ל עַל כֵּן שִׁנָּה עַצְמוֹ וְהָלַךְ גַּם כֵּן עִם הַמְמֻנֶּה וְנִתְיַשְּׁבוּ, שֶׁיּוֹדִיעוּ הַדָּבָר לְהַבַּעַל תְּפִלָּה וְהוֹדִיעוּ לוֹ וְאָמַר הַבַּעַל תְּפִלָּה, שֶׁגַּם הוּא יֵלֵךְ עִמָּם וְהָלַךְ אֲלֵיהֶם הַבַּעַל תְּפִלָּה וְצִוָּה הַבַּעַל תְּפִלָּה לָאֲנָשִׁים שֶׁלּוֹ שֶׁיִּתְפַּלְלוּ עַל זֶה שֶׁיַּצְלִיחַ הַשֵּׁם דַּרְכָּם שֶׁיִּזְכּוּ לִמְצא הַמֶּלֶךְ עִם אֲנָשָׁיו הַנַּ"ל כִּי תָּמִיד הָיָה הַבַּעַל תְּפִלָּה מִתְפַּלֵּל עַל זֶה וְהָיָה מְצַוֶּה לַאֲנָשָׁיו וְהָיָה מְתַקֵּן לָהֶם תְּפִלּוֹת שֶׁיִּתְפַּלְלוּ עַל זֶה וְעַתָּה הִזְהִיר אוֹתָם בְּיוֹתֵר כְּשֶׁהָלַךְ אֶל הַמְמֻנֶּה וְהַגִּבּוֹר לֵילֵךְ עִמָּם לְבַקֵּשׁ אֶת הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו כַּנַּ"ל שֶׁיִּתְפַּלְלוּ עַל זֶה תָּמִיד לִזְכּוֹת לִמְצא אוֹתָם וּבָא הַבַּעַל תְּפִלָּה אֶל הַמְמֻנֶּה וְהַגִּבּוֹר הַנַּ"ל וּבְוַדַּאי הָיָה בֵּינֵיהֶם שִׂמְחָה גְדוֹלָה, שְׂמָחוֹת וּבְכִיּוֹת כַּנַּ"ל וְהָלְכוּ שְׁלָשְׁתָּן יַחַד דְּהַיְנוּ הַמְמֻנֶּה וְהַגִּבּוֹר וְהַבַּעַל תְּפִלָּה וְהָאֱלָקוּת הַנַּ"ל דְּהַיְנוּ הָעֲשִׁירִים גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה הַנַּ"ל [שֶׁהֵם נִקְרָאִים שָׁם בִּמְדִינָתָם אֱלקִים כַּנַּ"ל].