סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות פ״ה

וְהָלְכוּ וּבָאוּ לִמְדִינָה אַחַת וְשָׁאֲלוּ גַּם כֵּן עַל עִנְיַן הַמְּדִינָה, וּמִי הַמֶּלֶךְ שֶׁלָּהֶם הֵשִׁיבוּ לָהֶם, שֶׁהֵם מִן הַכַּת שֶׁבָּחֲרוּ לָהֶם אֶת הַשִּׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה לְתַכְלִית וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֵיזֶה שִׁכּוֹר אֶחָד, שֶׁהוּא בְּשִׂמְחָה תָּמִיד לִהְיוֹת מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְאַחַר כָּךְ מָצְאוּ אִישׁ אֶחָד, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ יָם שֶׁל יַיִן, וְהוּטַב בְּעֵינֵיהֶם בְּיוֹתֵר כִּי זֶה הוּא בְּוַדַּאי שִׁכּוֹר מֻפְלָג מְאד מְאד וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ וּבִקְּשׁוּ גַּם כֵּן לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִמּוֹ וְהָלְכוּ וְקִבְּלוּ רְשׁוּת וְנִכְנְסוּ [אֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה חֲבֵרִים הַנַּ"ל] אֵצֶל זֶה הַמֶּלֶךְ וְהוּא הָיָה הָאוֹהֵב נֶאֱמָן שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיָּם שֶׁל יַיִן, שֶׁנַּעֲשָׂה מִדִּבְרֵי הַתַּנְחוּמִין שֶׁל הַמֵּלִיץ כַּנַּ"ל [וּבְנֵי הַמְּדִינָה זוֹ סָבְרוּ שֶׁהוּא אִישׁ שִׁכּוֹר גָּדוֹל, מֵאַחַר שֶּׁיּוֹשֵׁב בְּיָם שֶׁל יַיִן וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ] וְהִכִּירוּ זֶה אֶת זֶה וְהָיָה בֵּינֵיהֶם גַּם כֵּן שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּבְכִיּוֹת כַּנַּ"ל וְהָלַךְ הָאוֹהֵב נֶאֱמָן עִמָּהֶם גַּם כֵּן.