סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות צ״ד

הֵשִׁיב לוֹ הַמֶּלֶךְ: כֵּן הַדָּבָר וְהוֹדִיעַ הַמֶּלֶךְ לְהַגִּבּוֹר הֱיוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ, שֶׁהוּא עוֹלֶה אֶל הַחֶרֶב הַנַּ"ל יֵשׁ דֶּרֶךְ מִן הַצַּד וּבָאִים בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ אֶל הַר שֶׁל אֵשׁ וְעַל הָהָר רָבוּץ אַרְיֵה וְהָאַרְיֵה, כְּשֶׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכל הוּא הוֹלֵךְ וְנוֹפֵל עַל הָעֲדָרִים וְלוֹקֵחַ לוֹ צאן וּבְהֵמוֹת וְאוֹכְלָם וְהָרוֹעִים יוֹדְעִים מִזֶּה, וְשׁוֹמְרִים מְאד אֶת הַצּאן מִפָּנָיו אֲבָל הָאַרְיֵה אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל זֶה רַק כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לֶאֱכל, הוּא נוֹפֵל עַל הָעֲדָרִים וְהָרוֹעִים הֵם מַכִּים וּמַרְעִישִׁים עָלָיו אֲבָל הָאַרְיֵה אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ זאת כְּלָל רַק הוּא לוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ צאן וּבְהֵמוֹת וְהוֹמֶה וְאוֹכְלָם וְאוֹתוֹ הָהָר שֶׁל אֵשׁ הַנַּ"ל אֵינוֹ נִרְאֶה כְּלָל.