סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות י״ב

וְתֵכֶף וּמִיָּד בְּתוֹךְ שֶׁהָיוּ מִתְגַּעְגְּעִים מְאד אַחֲרֵי הַקבצן הָעִוֵּר עָנָה וְאָמַר: הִנֵּנִי! הִנֵּה בָּאתִי אֶצְלְכֶם עַל הַחֲתֻנָּה וַאֲנִי נוֹתֵן לָכֶם מַתָּנָה לַדְּרָשָׁה, שֶׁתִּהְיוּ זְקֵנִים כָּמוֹנִי! כִּי בִּתְחִלָּה בֵּרַכְתִּי אֶתְכֶם בָּזֶה וְעַכְשָׁיו אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם זאת בְּמַתָּנָה גְּמוּרָה לַדְּרָשָׁה שֶׁתִּחְיוּ חַיִּים אֲרֻכִּים כָּמוֹנִי וְאַתֶּם סְבוּרִים שֶׁאֲנִי עִוֵּר ? אֵין אֲנִי עִוֵּר כְּלָל רַק שֶׁכָּל זְמַן הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלִי כְּהֶרֶף עַיִן [וְעַל כֵּן הוּא נִדְמֶה כְּעִוֵּר, כִּי אֵין לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת כְּלָל עַל הָעוֹלָם מֵאַחַר שֶׁכָּל זְמַן הָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ כְּהֶרֶף עַיִן וְעַל כֵּן אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ הִסְתַּכְּלוּת וּרְאִיָּה בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל] וַאֲנִי זָקֵן מְאד, וַעֲדַיִן אֲנִי יַנִּיק [צעיר מאוד] לְגַמְרֵי וְלא הִתְחַלְתִּי עֲדַיִן לִחְיוֹת כְּלָל וְאַף עַל פִּי כֵן אֲנִי זָקֵן מְאד וְלא אֲנִי בְּעַצְמִי אוֹמֵר זאת רַק שֶׁיֵּשׁ לִי הַסְכָּמָה עַל זֶה מֵהַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל וַאֲסַפֵּר לָכֶם מַעֲשֶׂה: [כָּל זֶה הוּא דִּבְרֵי הָעִוֵּר הַנַּ"ל].