סיפורי מעשיות· רבי נחמן מברסלב
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות י״ז
וְאָמַר לָהֶם: [הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל הַנַּ"ל] אֲנִי אֲפָרֵשׁ לָכֶם אֶת הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפְּרוּ כָּל הַנַּ"ל כִּי זֶה שֶׁסִּפֵּר שֶׁהוּא זוֹכֵר גַּם כְּשֶׁחָתְכוּ אֶת הַתַּפּוּחַ מִן הֶעָנָף הַיְנוּ שֶׁהוּא זוֹכֵר גַּם כְּשֶׁחָתְכוּ אֶת טַבּוּרוֹ [הַיְנוּ שֶׁגַּם אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזּאת שֶׁנַּעֲשָׂה עִמּוֹ תֵּכֶף בְּעֵת הַהוֹלָדָה, בְּעֵת שֶׁחָתְכוּ אֶת טַבּוּרוֹ, גַּם אֶת זֶה הוּא זוֹכֵר] וְהַשֵּׁנִי שֶׁאָמַר שֶׁזּוֹכֵר בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הַנֵּר דּוֹלֵק הַיְנוּ שֶׁהוּא זוֹכֵר גַּם כְּשֶׁהָיָה בְּעִבּוּר, שֶׁהָיָה נֵר דּוֹלֵק עַל ראשׁוֹ וְזֶה שֶׁאָמַר שֶׁזּוֹכֵר גַּם בְּעֵת שֶׁהִתְחִיל רִקּוּם הַפְּרִי הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֵר גַּם כְּשֶׁהִתְחִיל לְהִתְרַקֵּם הַגּוּף, דְּהַיְנוּ בְּעֵת יְצִירַת הַוָּלָד וְזֶה שֶׁזּוֹכֵר בְּעֵת שֶׁהָיוּ מוֹלִיכִים הַגַּרְעִין לִנְטעַ הַפְּרִי הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֵר גַּם כְּשֶׁנִּמְשְׁכָה הַטִּפָּה בְּעֵת הַזִּוּוּג וְזֶה שֶׁזּוֹכֵר אֶת הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ מַמְצִיאִים אֶת הַגַּרְעִין הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֵר גַּם כְּשֶׁהָיָה הַטִּפָּה עֲדַיִן בַּמּחַ [כִּי הַמּחִין מַמְצִיאִים אֶת הַטִּפָּה] וְזֶה שֶׁזּוֹכֵר אֶת הַטַּעַם הַיְנוּ הַנֶּפֶשׁ וְהָרֵיחַ הַיְנוּ הָרוּחַ וְהַמַּרְאֶה הַיְנוּ הַנְּשָׁמָה וְהַתִּינוֹק אָמַר שֶׁזּוֹכֵר לָאו כְּלוּם, כִּי הוּא לְמַעְלָה מִן הַכּל וְזוֹכֵר אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהוּא קדֶם מִנֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת "אָיִן" וְאָמַר לָהֶם: חִזְרוּ אֶל הַסְּפִינוֹת שֶׁלָּכֶם שֶׁהֵם הַגּוּפִים שֶׁלָּכֶם שֶׁנִּשְׁבְּרוּ, שֶׁיַּחַזְרוּ וְיִבָּנוּ עַתָּה חִזְרוּ אֲלֵיהֶם וּבֵרֵךְ אוֹתָם וְלִי [הַיְנוּ זֶה הַקבצן הָעִוֵּר שֶׁהָיָה תִּינוֹק אָז, שֶׁהוּא מְסַפֵּר כָּל זֶה] אָמַר הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל הַנַּ"ל. אַתָּה בּוֹא עִמִּי, כִּי אַתָּה כְּמוֹתִי כִּי אַתָּה "זָקֵן מְאד וַעֲדַיִן אַתָּה יַנִּיק מְאד" וַעֲדַיִן לא הִתְחַלְתָּ לִחְיוֹת כְּלָל וְאַף עַל פִּי כֵן אַתָּה זָקֵן מְאד וְגַם אֲנִי כָּךְ, כִּי אֲנִי זָקֵן וַעֲדַיִן אֲנִי יַנִּיק וְכוּ' נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ לִי הַסְכָּמָה מֵאוֹתוֹ הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל [שֶׁאֲנִי חַי חַיִּים אֲרֻכִּים כַּנַּ"ל].